מוזיאון "בית ליברמן" – המוזיאון לתולדות נהריה וארכיון העיר.

סיפורו של מקום
בשנת 1934 נחתם חוזה לרכישת אדמות של המושבה העתידית, נהריה. חוזה זה נחתם בין היזמים שהקימו את חברת "נהריה משקים זעירים בע"מ" ובין נציגי משפחת טואני מלבנון. הסכם המכירה כלל 2 גושים, אחד בן כ 2,000 דונם והשני כקילומטר דרומית לו בן כ 450 דונם. חלק זה כונה בשם "עין שריח" שפירושו בערבית מעיין השמחה.
ביוני 1935 רכש את הגוש הדרומי מר פיליפ ליברמן, תעשיין עשיר מסטניסלבוב (אז פולין ובהמשך אוקראינה) שהסב את שם המקום ל"עין שרה" ע"ש רעייתו המנוחה, שרה – בבטה.
בפינה הצפונית מזרחית של השטח היה מבנה שתוכנן ע"י אדריכל איטלקי ונבנה במקום בשנת 1860. בסמוך למבנה הייתה בריכת אגירה ששמשה גם לרחצה. סביב המבנה ששימש כבית מגורים פעלו משק חקלאי ניסיוני, רפת, מכון חליבה ופרדסים. בני משפחת ליברמן השתתפו בניסיונות אלה.
בתקופת המאורעות בשנים 1939 – 1936 נחשף היישוב להתקפות מצד כנופיות של ערבים. להגנה על המקום הוקמה יחידת נוטרים בליווי מתנדבים. באותם ימים התארגן גרעין של קיבוץ עברון לעלייה על הקרקע. חלק מחברי הגרעין גרו בשטח השייך לבית משפחת ליברמן וחלקם התמקמו במחנה בקרבת ביה"ס היסודי הראשון של נהרייה (לימים בי"ס ויצמן במרכז היישוב). חברי הגרעין עיבדו חלק מהאדמות ותרמו להגנת עין שרה. על גג בית ליברמן נבנה מגדל תצפית.
בשנת 1939 עזב מר בנדיקט ליברמן, בנו של מר פיליפ ליברמן, בפעם האחרונה את עירו בפולין ובא לישראל לצמיתות. תחילה קבע את מקום מושבו בחיפה ואת בית ליברמן בנהרייה פקד בסופי שבוע ובחגים בלבד. החל משנת 1945 עבר להתגורר בעין שרה עם אשתו קלרה ובתו רחל. הוא ניסה לפתח במקום עסק רווחי, תוך שהמשיך את עבודתו כשכיר במשרד הפנים בחיפה.
אביו, מר פיליפ ליברמן הגיע ארצה לביקורים בלבד עקב מחויבותו לעסקיו בתעשייה בחו"ל. הוא לא הצליח להימלט ולרוע המזל נספה בשואה ב 1943. באותה השנה יצאו מעין שרה מספר חברים להקמת היישוב "שבי ציון" שהוקם דרומית לנהרייה במתכונת "חומה ומגדל". בשנת 1942 שימש הבית כבסיס יציאה לפעולות ולסיורים שבצעה מחלקת הסיירים של הפלמ"ח בפיקודו של מר יצחק רבין (ראש ממשלת ישראל לשעבר). גם מתיישביו הראשונים של קיבוץ נאות מרדכי שהוקם ב 2.11.1946 בגליל העליון (10 ק"מ דרומית מזרחית לקריית שמונה) יצאו מעין שרה.
בתקופת ההעפלה קלט בית ליברמן חלק מהמעפילים שהגיעו לחופי נהריה. לאחר שבילו בו את לילם הראשון, קבלו מזון וביגוד יבש הועברו ממנו למקום מבטחים.
לאחר מלה"ע II בשנים 1946 – 1945, אפשרו בני הזוג ליברמן לקיים בביתם בית הבראה לבני נוער ניצולי שואה שנזקקו לתקופת החלמה וחיזוק גופני ונפשי.
הבית שימש גם כבית הספר התיכון הראשון של נהרייה בין השנים 1953 – 1950 בהנהלת מר דוד ורצקי. כמו כן שימש הבית לזמן מה אכסניה לאולפן בני עקיבא בניהול גב' שולמית כצנלסון.
מר בנו (בנדיקט) ליברמן נפטר בנובמבר 1950. אלמנתו, הגב' קלרה ליברמן ניסתה להמשיך את מפעלו של בעלה, אך מפאת דעיכתו של ענף החקלאות בנהרייה, מצבו הרעוע של הבית וקשיים נוספים, ביקשה הגב' ליברמן להעביר את הבית לעיריית נהריה. התנהל מו"מ ממושך שבמהלכו, בשנת 1968 נפטרה גם הגב' קלרה ליברמן .
ב 1995 הגיעה הבת רחל איוונין לידי הסדר עם הרשויות ותרמה את המבנה לעיריית נהרייה במטרה להנציח את זכר אביה ופועלם של בני משפחתה.
עיריית נהרייה בשיתוף עם "המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות" ו"מפעל הפייס" יזמו את שיפוץ הבית. השיפוץ הסתיים בשנת 2000 ומאז מופעל המבנה ע"י עיריית נהרייה כמוזיאון.
כיום מאכלס בית ליברמן את המוזיאון העירוני לתולדות נהריה. במסגרתו קיימת במקום תצוגה המתארת את סיפור הקמת היישוב החל מחזונם של מר יוסף לוי, גואל אדמות ידוע, ד"ר זליג סוסקין, שהתווה את מודל ההתיישבות החקלאית ומר שמעון רייך מתכנן ההתיישבות, דרך שתי המשפחות הראשונות, יוצאות גרמניה, שהתיישבו בנהרייה. כל אלה שזורים בסיפורי היסטוריה מרתקת אותה מסכם סרטון קצר.
בנוסף, מאכלס המבנה ארכיון לתולדות נהרייה הנותן לצבור שירות עפ"י תיאום מראש (נמצא כעת בארגון מחדש). בארכיון אוסף תצלומים, כרזות, מודעות והתכתבויות אותנטיות מהן ניתן ללמוד אודות עברה של נהריה ושל בית ליברמן החל מהתקופה שקדמה להקמת המדינה ועד ימינו אלה.

שעות פעילות:
בימים א' – ה' בין השעות 09:00 – 13:00
בימים ב' + ד' בין השעות 16:00 – 19:00
ביום ו' בין השעות 09:00 – 12:00
שבת בין השעות 10:00 – 14:00(פתוח אחת לשבועיים).

קבוצות מתבקשות לתאם מראש את מועד הגעתן.
תשלום דמי כניסה כולל הדרכה. ניתן לקבל הדרכה במספר שפות.

טלפון לתאום ביקורים 04-9821516
כניסה בתשלום !
רח' "הגדוד ה- 21" בצמוד לקניון בשכונת עין שרה, נהריה ת.ד. 78, נהריה 22100 טל: 04-9821516, פקס: 04-9822479 דוא"ל: nahariyamuseums@gmail.com