נחל געתון ומבצר יחיעם

משך הטיול – יום שלם
נחל געתון, זורם לאורך 19 ק"מ, ממושב מעונה אשר בגליל העליון ועד לחוף הים התיכון, בסמוך לנהריה. למעשה שמה של נהריה ניתן לה בעקבות מיקומה בסמיכות לנחל הגעתון. בנחל זרמו בשנים עברו מים רבים מהמעיינות הרבים השופעים בו. כיום רוב המים נתפסים עי מקורות והם מנוצלים לטובת ישובי האזור. שמו העברי של הנחל:  ואדי אלעיון (נחל המעיינות) מעידים על המעיינות הרבים שנובעים בו.
מעין אשחר, בו מתחיל טיולינו הוא אחד משלושת המעיינות הגדולים שבנחל ומבנה הבטון שעליו מעיד על שאיבת המים. בחודשי החורף והאביב, לא כל המים נשאבים ואפיק הנחל מתמלא במים זורמים. מאחורי מבנה השאיבה מתחיל השביל, שסומן על ידי קק"ל. השביל עובר בגדה הדרומית של הנחל שעליה חורש ים תיכוני עשיר הכולל את העצים: אלון מצוי, הלבנה רפואי, כליל החורש והחרוב  נוכל גם למצוא עצי אורן ירושלים בודדים, שרידים ליער שנטעה קק"ל  עם קום המדינה ונכרת בעקבות מחלה לפני מספר שנים.
בסוף החורף ובתחילת האביב נראה כלניות נוריות ורקפות רבות ואילו לקראת סוף האביב נראה את עמוד הפריחה של החוטמית הזיפנית, את הלוטם המרווני והלוטם השעיר, את הסירה הקוצנית, את דם המכבים, את הגזר הקיפח, ועוד ועוד.
נלך עם השביל מערבה כ- 300 מטרים, אז נראה שילוט המוביל אותנו במעלה הגבעה לעבר תצפית החרוב. העלייה אינה ארוכה ומראש הגבעה נפרש נוף מרהיב מעמק געתון ועד לנהריה וחוף הים. לאחר התצפית נמשיך, בשביל המסומן שחור, דרום מזרחה על גבי השלוחה המפרידה בין נחל געתון לנחל מירב. לאחר כ 700 מטרים השביל יורד לעבר עיינות אט שגם הם זורמים בחלק מחודשי השנה. בסמוך למעיינות ישנם בור מים ומערת קבורה, ככל הנראה מהתקופה הרומאית (ראו ציר זמן היסטורי).
מעיינות אט, נמשיך עם השביל לכיוון מערב ולאחר הליכה לא ארוכה נגיע לעין מירב, בו ניתן להבחין בקלות לפי האיקליפטוס הגדול הנטע לצידו. עין מירב שמימיו אינם נתפסים בצינורות, נובע כל השנה לתוך בריכה עגולה ויפה. אמנם המים רדודים אך בהחלט ניתן לשכשך את הרגליים. גם כאן, בסמוך למעיין ישנם שרידי מבנים שמפוזרים בשטח, עדות לטחנות הקמח שפעלו כאן עד מלחמת העצמאות. המדרגות והחדרים המקורים וקשתות האבן היפות משאירים מקום רב לדמיון ומשחקים.
מעין מירב נמשיך עם דרך העפר בנחל מירב שחוברת, לאחר כ- 400 מטרים בחזרה לנחל געתון. כאן נשוב לשביל עמו התחלנו עד שנגיע בחזרה למכונית בעין אשחר איתה נמשיך בנסיעה קצרה לעבר חרבת געתון.

חרבת געתון
ממעין אשחר נחזור מערבה בדרך העפר המסומנת בסימון שבילים כחול איתה באנו כ- 400 מטרים עד לפניה שמאלה לעבר עין געתון. דרך עפר קצרה, תוביל אותנו לרחבת חניה שלידה חורשת איקליפטוסים . גשר עץ עובר מעל ערוץ הנחל שמים זורמים בו רק בחודשי החורף והאביב. את האפיק מזין עין געתון שבערבית נקרא עין מג'נונה (המשוגעת) כי השפיעה שלו אינה אחידה.
על ראש הגבעה עומדת לה מורמת ונישאת מעל עמק געתון, חרבת געתון, שהיתה בעבר אחוזה מרשימה של משפחת סורסוק. משפחה לבנונית עשירה שאדמות רבות היו לה ברחבי הארץ. חלק מן האדמות נרכשו בימים שטרם הקמת המדינה על ידי גואל האדמות, יהושע חנקין. האחוזה שכנראה יושבת על שרידים של ישובים מימים עתיקים אף יותר, כללה את כל הנדרש כדי לקיים אורח חיים חקלאי מוסלמי. את התוצרים החקלאיים מהחלקות הפורות שלאורך נחל הגעתון עיבדו באחוזה שכללה, בית בד, ברכת מים חצובה, ובית קברות מוסלמי שבמרכזו קבר שייח חוסין.
שרידי האחוזה מצביעים על בנייה בארבע שלבים, הקדום שבינם כנראה עוד מימי הצלבנים (המאה ה- 12 לספירה). מראש האחוזה נגלה נוף מרהיב לכל עבר אז זהירות, המבנה אינו יציב.
החורשה שלמרגלות האחוזה מתאימה מאוד לפיקניקים.