מערת קשת ומערת נמר

שתי מערות כל כך קרובות וכל כך שונות. כביש הצפון לוקח אותנו לחוויה מיוחדת האהובה כמעט על כולם – ביקור במערות. הראשונה הינה מערה הנמצאת בשלבי חייה האחרונים, אחרי שמרבית המערה התמוטטה נותרה לנו קשת מרשימה ליהנות ממנה. במערה השנייה, מערת נמר, נוכל להתענג על זחילה במערת נטיפים שמעטים גילו אותה קודם. לא לשכוח פנסים.
מערת קשת

בעקבות השילוט נגיע לחורבת אדמית (שריד ליישוב ביזאנטי קטן). התצפית היא מרשימה ונפרשת עד לים התיכון ורכס הכרמל. ממשיכים בדרך העפר שנקראת גם דרך אמיר על שמו של סאל אמיר מיטל, מגד גולני, שנהרג בפעולת צהל בנועיימה שבלבנון. הדרך מגיעה עד רחבת החנייה שמעל מערת הקשת. נפנה לכיוון המצוק שמדרום, נעבור את השער שבגדר וכאן כבר נגלה את קצה המערה. כמה דקות הליכה ואנחנו מגיעים אליה. המערה היא בעצם קשת ענקית, תלויה ותחתיה תהום. בעבר הייתה המערה סגורה כמעט בכל עבריה, אלא שתהפוכות גיאולוגיות חשפו את פתחה הדרומי, התמוטטות פערה את תקרתה וכל מה שנותר הוא קשת סלע הנישאת לעדות עד היום. בתחתית המערה, אם תהיו בשקט ותשבו בסבלנות, תוכלו לראות שפני סלע המגיחים ממאורותיהם. האמיצים ביניכם יכולים לרדת בסנפלינג עד תחתית המערה. 100 מטרים שמאלה ממערת קשת מצויה נקודת תצפית מצפה אמיר. בנקודת התצפית תמצאו אבן סימון והכוונה לכל כיווני הרוח ושם גם המקום לתפוס פינה שקטה אל מול הנוף, לנשום עמוק וליהנות מהקסם של המקום.
מערת נמר

בשונה ממערת קשת, מערת נמר היא מערה אליה נוכל להיכנס ובה מסלול מעניין אם כי לא פשוט. לשם כך יש להביא פנסים. נחזור בחזרה לכביש 899. לפני תחילת הירידות המפותלות נראה רחבה קטנה בה ניתן להחנות את הרכב בצדו של הנתיב העולה. כ-30 מטרים מתחתינו נראה מעבר בגדר הבטון שבצד הכביש. מעבר זה הוא תחילתו של שביל המסומן בצבע שחור המוביל אותנו לנחל נמר ולמערת נמר.
מערת נמר היא מערת נטיפים וכדי להיכנס אליה תצטרכו פנסים וגם קצת אומץ. הכניסה למערה לא נראית מרשימה ובקלות אפשר לעבור על פניה. בקטעים מסוימים של המערה תצטרכו פשוט לזחול ולטפס בסולמות והיא מתאימה רק לבעלי כושר מינימאלי. לאחר מעבר משטח האבן בכניסה למערה נתחיל לרדת למטה וימינה עם מחזירי האור הלבנים. נמשיך איתם ונעבור מספר חדרים, תוך טיפוס על סולמות ומעבר במעברים צרים. לבסוף נגיע לחדר גדול עם נטיפים וזקיפים רבים. משם נמשיך מעלה, עם היתדות עד שנשוב לפתח המערה. המערה, כמו הנקרות, הייתה בתחילה אוסף סדקים. לאט לאט במרוצת השנים המים חדרו בסדקים, המסו את סלע הגיר (שוב, אותה התופעה הקארסטית) והרחיבו את הסדקים לחללים גדולים. הנטיפים עצמם נוצרו מאותה ההמסה. חשוב לזכור שלנטיפים לוקח הרבה שנים להיווצר.לאחר הביקור במערה נחזור בחזרה למכוניות הממתינות. לחובבי הלכת, ניתן להמשיך בשביל השחור אשר יורד למערת נמר במסלול שאורכו כ 3 ק"מ ומסתיים בקיבוץ חניתה.